תוכן

מח) אמנם האי רישא דלא אתיידע, הוא מתגלה בתרין רישין תתאין אחרנין כחדא, ואף על פי שמן הראוי היה הוא שיהיה מתגלה ברישא תניינא, והרישא תניינא בתליתאה. הנה הטעם הזה הוא, כי הנה מציאות אלו התרין רישין תתאין, יהיו הכא כחדא מתלבש בהם בשוה ההיא רישא עילאה. ולכן תמצא כי החסד שבו מתגלה בגולגלתא שהוא רישא תניינא. והגבורה שלו, מתגלה במוחא, שהוא רישא תליתאה. ואז נכלל חסד בגבורה, וגבורה בחסד, להיות שניהם כאחד, ולית ביה ימינא ושמאלא, אלא כולם כאחד.